Rosh Hashanah 60

Kapitel 60

א בשיטת ר' יהודה אמרה דאמר (ויקרא כג, יד) עד עצם היום הזה עד עצמו של יום וקסבר עד ועד בכלל

1 verfügte dies nach Ansicht R. Jehudas, welcher erklärt: bis zu diesem Tage selbst, bis zum ‘selbst’ des Tages, und er ist der Ansicht, ‘bis’ einschließlich. –

ב ומי סבר לה כוותיה והא מפליג פליג עליה דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור א"ר יהודה והלא מן התורה הוא אסור [דכתיב עד עצם היום הזה]

2 Ist er denn seiner Ansicht, er streitet ja gegen ihn!? Es wird nämlich gelehrt: Nachdem der Tempel zerstört wurde, ordnete R. Joḥanan b. Zakkaj an, daß am ganzen Schwingetage [frische Feldfrucht] verboten sei. R. Jehuda sprach: Dies ist ja auch nach der Tora verboten, denn es heißt: bis zu diesem Tage selbst. –

ג התם ר' יהודה הוא דקא טעי איהו סבר רבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר

3 R. Jehuda hatte ihn mißverstanden; er glaubte, R. Joḥanan b. Zakkaj meine es rabbanitisch; dem ist aber nicht so, er meinte nach der Tora. –

ד והא התקין קתני מאי התקין דרש והתקין:

4 Es heißt ja aber, ‘ordnete an’!? – Ordnete an’ heißt, er legte [den Schriftvers] aus und ordnete es an.

ה <big>מתני׳</big> בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם

5 ANFANGS NAHM MAN DIE ZEUGENAUSSAGE ÜBER DEN NEUMOND DEN GANZEN TAG ENTGEGEN,

ו אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה

6 ALS ABER EINST DIE ZEUGEN SICH VERSPÄTETEN UND DIE LEVITEN MIT DEM GESANGE ZU EINEM VERSTOSSE KAMEN, ORDNETE MAN AN, [DIE ZEUGEN] NUR BIS ZUR VESPERZEIT ZU EMPFANGEN,

ז ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש

7 UND WENN ZEUGEN SPÄTER KOMMEN, SO IST DIESER TAG HEILIG UND DER FOLGENDE EBENFALLS HEILIG.

ח משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום:

8 NACHDEM DER TEMPEL ZERSTÖRT WURDE, ORDNETE R. JoḤANAN B.ZAKKAJ AN, DIE ZEUGENAUSSAGE ÜBER DEN NEUMOND DEN GANZEN TAG ENTGEGENZUNEHMEN.

ט <big>גמ׳</big> מה קלקול קלקלו הלוים בשיר הכא תרגימו שלא אמרו שירה כל עיקר רבי זירא אמר שאמרו שירה של חול עם תמיד של בין הערבים

9 GEMARA. Zu welchem Verstoße kamen die Leviten mit der Musik? Hier erklärten sie: Sie sangen das Lied überhaupt nicht. R. Zera sagte: Sie sangen das Alltagslied beim beständigen Abendopfer.

י אמר לו רבי זירא לאהבה בריה פוק תני להו התקינו שלא יהו מקבלין עדות החדש אלא כדי שיהא שהות ביום להקריב תמידין ומוספין ונסכיהם ולומר שירה שלא בשיבוש אי אמרת בשלמא אמור שירה דחול היינו דאיכא שיבוש אלא אי אמרת לא אמור כלל מאי שיבוש איכא

10 R. Zera sprach zu seinem Sohne Ahaba: Geh und rezitiere ihnen wie folgt: Man ordnete an, die Zeugenaussagen über den Neumond nur dann entgegenzunehmen, wenn an diesem Tage noch Zeit zurückbleibt, das beständige Opfer, das Zusatzopfer mit den Trankopfern darzubringen und das Lied ohne Wirrung zu singen. Allerdings war es eine Wirrung, wenn sie das Alltagslied gesungen haben, welche Wirrung war es aber, wenn du sagst, sie hätten das Lied überhaupt nicht gesungen!? –

יא כיון דלא אמור כלל אין לך שיבוש גדול מזה

11 Wenn sie es überhaupt nicht gesungen haben, so hast du ja keine größere Wirrung, als dies.

יב מתיב רב אחא בר הונא תמיד של ראש השנה שחרית קרב כהלכתו במוסף מהו אומר (תהלים פא, ב) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב במנחה מהו אומר (תהלים כט, ח) קול ה' יחיל מדבר

12 R. Aḥa b. Hona wandte ein: Das beständige Opfer des Neujahrsfestes wurde nach Vorschrift dargebracht. Beim Zusatzopfer sangen sie: Jauchzet Gott, der unsere Stärke ist, jubelt dem Gotte Ja͑qobs zu. Beim Vesperopfer sangen sie: Die Stimme des Herrn macht die Wüste erzittern.

יג ובזמן שחל ראש השנה להיות בחמישי בשבת שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו לא היה אומר בשחרית הרנינו מפני שחוזר וכופל את הפרק

13 Fiel das Neujahrsfest auf einen Donnerstag, an dem auch sonst gesungen wurde: Jauchzet Gott, der unsere Stärke ist, so sangen sie morgens nicht das Lied ‘Jauchzet’, weil dieser Abschnitt später abermals zu singen war,

יד אלא מהו אומר (תהלים פא, ז) הסירותי מסבל שכמו ואם באו עדים אחר תמיד של שחר אומר הרנינו אע"פ שחוזר וכופל את הפרק

14 vielmehr sangen sie [morgens]: Ich habe seine Schulter vom Joche befreit. Kamen Zeugen nach der Darbringung des beständigen Morgenopfers, so sangen sie das Lied ‘Jauchzet’, obgleich dieser Abschnitt später abermals zu singen war.

טו אי אמרת בשלמא כל היכא דמסתפקא אמרינן שירה דחול היינו דקאמר אומרו וכופלו אלא אי אמרת לא אמור כלל מאי אומרו וכופלו

15 Erklärlich ist es, daß es abermals gesungen wurde, wenn du sagst, sie sangen bei einem Zweifel das Alltagslied, wieso aber wurde es abermals gesungen, wenn du sagst, man habe [bei einem Zweifel] überhaupt nicht gesungen!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel